עריכת דין היא כיום אחד המקצועות המבוקשים במדינת ישראל. בכדי להיות עורך דין, על אדם לסיים לימודים אקדמאיים בנושא (לימודים אלו קיימים כיות הן באוניברסיטאות השונות והן במספר רב של מכללות), בסיומם עליו לעבור תקופת הכשרה בת שנה בצמוד לעורך דין ותיק או לשופט, ולסיום לעבור בחינה מקצועית מטעם לשכת עורכי הדין בישראל. מי שיצלח את כל אלו יזכה להצטרף ללשכת עורכי הדין בישראל.
בניגוד למדינות שונות בעולם, בארץ אדם אשר מוגדר כעורך דין (לאחר שסיים ההכשרה הנ"ל) רשאי הן לעסוק כעורך דין המופיע בפני בתי המשפט והן כמשפטן העוסק בתחום אך אינו מופיע בפני בתי המשפט השונים, בין יהיה זה תחום פלילי (רצח, סמים, אונס, גניבה) לבין תחום אזרחי (דיני גירושין, משפחה, צוואות וירושות)
עורך דין אשר סיים את הכשרתו צריך לבחור תחום התמחות – תחום מסוים במערכת המשפט בוא הוא יתמקצע ויתמצא היטב. קיימים תחומים רבים מאוד ומגוונים, כגון גירושין ודיני משפחה, תאונות דרכים ודיני תעבורה, תאונות עבודה ודיני עבודה, פלילים, משפט צבאי וכו'. משרדי עריכת דין גדולים מעסיקים פעמים רבות עורכי דין ייעודיים לתחומים שונים ורבים, זאת בכדי לאפשר מתן ייעוץ משפטי ללקוחותיהם במגוון תחומים.
מקצוע עריכת הדין מלווה ב"הילה" רבת שנים, המתארת מקצוע רווי עניין וסיפוק אישי, ולא פחות חשוב – מקצוע אשר טומן בחובו משכורות נאות וכסף רב. הילה זו גרמה לכך שבמהלך השנים האחרונות, חל גידול מתמיד במספר עורכי הדין במדינה. כך נוצר מצב בו כיום בישראל קיים יחס עורכי הדין לנפש הגבוהה בעולם (עו"ד אחד ל-165 אזרחים. ביפן, לשם דוגמה, היחס הוא עו"ד אחד לכל 4,800 תושבים). הדבר גרם ל"הצפת" שוק העבודה בעורכי דין רבים (בכל התחומים: מסחרי, צוואות וירושות, גירושין, פלילים ועוד), ובכך בעצם למספר רב של עורכי דין צעירים / חדשים אשר מתקשים להשתלב בשוק העבודה המקומי. עם זאת, עורכי דין אשר משתלבים בשוק העבודה ומוצאים עבודה באחד ממשרדי עורכי הדין הידועים, נאלצים לרוב להשקיע שעות רבות במהלך יומם לעבודתם שכן זו ידוע כ דורשנית ומחייבת.
בניגוד למדינות שונות בעולם, בארץ אדם אשר מוגדר כעורך דין (לאחר שסיים ההכשרה הנ"ל) רשאי הן לעסוק כעורך דין המופיע בפני בתי המשפט והן כמשפטן העוסק בתחום אך אינו מופיע בפני בתי המשפט השונים, בין יהיה זה תחום פלילי (רצח, סמים, אונס, גניבה) לבין תחום אזרחי (דיני גירושין, משפחה, צוואות וירושות)
עורך דין אשר סיים את הכשרתו צריך לבחור תחום התמחות – תחום מסוים במערכת המשפט בוא הוא יתמקצע ויתמצא היטב. קיימים תחומים רבים מאוד ומגוונים, כגון גירושין ודיני משפחה, תאונות דרכים ודיני תעבורה, תאונות עבודה ודיני עבודה, פלילים, משפט צבאי וכו'. משרדי עריכת דין גדולים מעסיקים פעמים רבות עורכי דין ייעודיים לתחומים שונים ורבים, זאת בכדי לאפשר מתן ייעוץ משפטי ללקוחותיהם במגוון תחומים.
מקצוע עריכת הדין מלווה ב"הילה" רבת שנים, המתארת מקצוע רווי עניין וסיפוק אישי, ולא פחות חשוב – מקצוע אשר טומן בחובו משכורות נאות וכסף רב. הילה זו גרמה לכך שבמהלך השנים האחרונות, חל גידול מתמיד במספר עורכי הדין במדינה. כך נוצר מצב בו כיום בישראל קיים יחס עורכי הדין לנפש הגבוהה בעולם (עו"ד אחד ל-165 אזרחים. ביפן, לשם דוגמה, היחס הוא עו"ד אחד לכל 4,800 תושבים). הדבר גרם ל"הצפת" שוק העבודה בעורכי דין רבים (בכל התחומים: מסחרי, צוואות וירושות, גירושין, פלילים ועוד), ובכך בעצם למספר רב של עורכי דין צעירים / חדשים אשר מתקשים להשתלב בשוק העבודה המקומי. עם זאת, עורכי דין אשר משתלבים בשוק העבודה ומוצאים עבודה באחד ממשרדי עורכי הדין הידועים, נאלצים לרוב להשקיע שעות רבות במהלך יומם לעבודתם שכן זו ידוע כ דורשנית ומחייבת.
