יום רביעי, 27 בנובמבר 2013

פקודות מטכ"ל בצבא

השירות בצה"ל הינו חוויה מעצימה, מרגשת ואינטנסיבית בעבור כל חייל העובר אותה. לעיתים השירות בצבא עשוי להיות מלחיץ, מפחיד ורווי בחששות מצד החיילים, בשל אופיו הייחודי, ההיררכי והמכביד, הן מבחינה פיזית, הן מבחינה נפשית והן מבחינה חברתית. חשוב לזכור כי בצה"ל קיים מערך שלם של פקודות, של הנחיות ושל הוראות, המגדיר כיצד יש לנהוג, והוא נועד בראש ובראשונה במטרה לשמור על שלומם של החיילים, על כבודם ועל מידת צליחתם את אתגרי השירות הרבים הניצבים בפניהם.

קבוצה של פקודות אשר חלות כל כלל משרתי הצבא – חיילים, קצינים, נגדים ועובדי הצבא, נקראות פקודות מטכ"ל. פקודות אלו נועדו על מנת להגן על זכויותיהם הבסיסיות ביותר של המשרתים ולהבטיח סביבת שירות מכבדת, ראויה ומעצימה, תוך התחשבות בכלל המרכיבים הדרושים לחיילים למען צליחת השירות הצבאי. הפקודות, אם כן, מכילות גם את חובותיהם הבסיסיות של כלל החיילים בצה"ל, למען שמירה על הסדר והארגון במסגרת הצבאית ולמען "יישור קו", בין כלל המשרתים בעניינים עקרוניים ומהותיים.

קיימות פקודות מסוימות המגדירות את זמן השינה הנדרש לחייל – שש שעות שינה, את זמן הישיבה המותר במהלך השמירות – עשר דקות מדי שעה, את הזכויות של חיילים להתייעץ עם מש"קית ת"ש ועם חובש אחת ליום, את היציאה ליום סידורים לאחר שהות ממושכת בבסיס ועוד. הפקודות מתייחסות לנושאים רבים כגון חופש הדת, ובתוך כך הזכות של החיילים שלא לחלל שבת, הזכות לשמר את אורח החיים הדתי במהלך השירות ועוד. הפקודות גם מחייבות מעורבות המפקדים בחיי החיילים למען וידוא שלומם, לרבות ביקור חייל הנמצא בחופשת מחלה ממושכת או ביקור בביתו של חייל הזכאי לסיוע מיוחד מטעם הצבא.



הפקודות כאמור, מחייבות את כלל המשרתים בצה"ל, לרבות סגל הפיקוד הבכיר בו, אך הן נמנעות ממי שחתמו ויתור עליהם מבחירה למען הצטרפות ליחידות מיוחדות ולסיירות (כגון חובלים, סיירת מטכ"ל, שייטת וכו')